קולה של הנובה #36 – איילה אברהם – הרחבה היא בית
איילה אברהם היא מהדמויות הוותיקות והאהובות בסצנת הטראנס הישראלית. במשך כמעט ארבעה עשורים היה לצידה בעלה, אילן אברהם ז"ל. הם הכירו בגיל 15, הקימו משפחה עם שלושה ילדים ובנו חיים שבהם משפחה, טבע, מוזיקה ורחבת הריקודים היו חלק בלתי נפרד מדרכם המשותפת.
בשבעה באוקטובר הגיעו איילה ואילן לפסטיבל הנובה והמאשרום עם חברתם שני, לחגוג את יום הולדתו ה־57 של אילן. זמן קצר לאחר שהגיעו החלה מתקפת החמאס, ומה שאמור היה להיות חגיגה הפך למאבק של חיים או מוות.
במהלך הבריחה הגיעו לכניסה למושב יכיני. כשהבחין במחבלים מתקרבים לשערי המושב, אילן הבין את הסכנה ובחר לעמוד מולם, להפוך את עצמו לפיתיון ולהקריב את עצמו למען איילה, כדי לתת לה ולשני הזדמנות לברוח ולהציל את חייהן. לפני שנפרדו חיבק ונישק את איילה ואמר לה: "את תהיי בסדר". בהמשך דרשו ממנו המחבלים לסייע להם להגיע לתושבי המושב. אילן סירב ונרצח.
איילה יושבת מולנו חזקה, מחייכת ומלאת חיים. היא עייפה מהרחמים ומהמקום שמבקש לראות בה קודם כול אישה שכולה. האובדן הוא חלק ממנה, אבל הוא לא כל מי שהיא.
אילן היה איש של צבע, חופש, מוזיקה ואנשים, דמות אהובה בסצינה שאיילה ממשיכה להנציח דרך העולם שהיה חלק מחייהם המשותפים.
פסטיבל אוזורה היה הבית שלהם במשך שנים. עוד בחייו ביקש אילן ממשפחתו שימשיכו לרקוד ויחזרו לאוזורה לפזר נצנצים לזכרו. פחות משנה לאחר שנרצח, איילה ובתם אופק חזרו לשם וקיימו את בקשתו, מוקפות באנשים מכל העולם שהכירו ואהבו אותו.
היום איילה ממשיכה לרקוד בארץ ובעולם, פתחה את ליבה לאהבה חדשה ובוחרת בחיים, בדיוק כפי שאילן היה רוצה עבורה.
זהו פרק על אהבה של חיים שלמים, אובדן בלתי נתפס והבחירה להמשיך לחיות בלי להשאיר מאחור את מי שאיבדנו. עבור איילה, להמשיך לחיות זו לא פרידה מאילן, אלא דרך להמשיך לשאת אותו איתה.