קולה של הנובה #32 – יגיל רימוני – גיהינום עלי אדמות
בפרק הקודם סיימנו את השיחה עם יגיל רימוני בדיוק בשעה 06:29 בבוקר של השבת השחורה. דיברנו על הקהילה, על התרבות, ועל הדרך שהובילה אותו להיות אחד ממפיקי מסיבות הטראנס הגדולות בישראל.
בפרק הזה נכנסנו יחד איתו אל תוך הגיהינום.
דרך העיניים של יגיל שמענו סיפור בלתי נתפס של גבורה, אובדן והחלטות שהתקבלו בתוך שברירי שנייה, החלטות שהכריעו את גורלם של מאות ואולי אלפי צעירים שהגיעו לרקוד במסיבת הנובה והמאשרום.
מהרגע שבו חדרו המחבלים לשטח הפסטיבל ועד לטיהור השטח שעות ארוכות לאחר מכן, יגיל לא עצר לרגע. הוא הוביל, הכווין, חילץ, נלחם, וקיבל שוב ושוב החלטות בלתי אפשריות, כשמולו מחבלים חמושים, אקדח שכבר התרוקן מכדורים, ורקטת RPG שנורתה לעברו ולעבר חבריו.
"באותו יום הבנתי מה פירוש המילים 'גיהינום עלי אדמות'."
ניסינו להבין איך אזרח מן השורה מצליח להפוך ברגע אחד למכונת פעולה שפועלת בלי היסוס. מה קורה לאדם כשהרגש נדחק הצידה והמשימה הופכת לדבר היחיד שקיים.
התשובות שקיבלנו היו מטלטלות יותר מכל תסריט שאפשר היה לדמיין.
יצאנו מהשיחה הזאת ללא מילים.
ויגיל, כהרגלו, ממשיך לצעוד קדימה בענווה, במסע המתמשך שלו לתקן, לבנות מחדש, ולהמשיך לשאת על כתפיו את הקהילה שכל כך יקרה לליבו.