פרק #26 קולה של הנובה – ויקי אביטן – המנגינה אף פעם לא נגמרת

קשה למצוא מילים לתאר אישה כמו ויקי אביטן.
מהרגע שנכנסה לסטודיו, משהו באוויר השתנה. אנרגיה וחיוך שאי אפשר להסביר למי שלא היה שם.
ויקי שכלה את בנה דור, שנרצח בטבח השביעי באוקטובר. דור, ילד אילתי שובב שמצא את אהבתו במוזיקה וניגן לכל מי שהסכים לשמוע, הגיע עם חברו הטוב ביותר תומר ז”ל לעבוד ולבלות בנובה.
ימים ארוכים ואכזריים עברו לפני שויקי קיבלה את הדפיקה בדלת. לאחר השבעה, ויקי קיבלה החלטה שמלווה את המשפחה כולה עד היום. “להמשיך לחיות״. לא כסיסמה, לא כניחום. כהחלטה שדורשת מעשים בכל יום מחדש.

"להחליט להמשיך לחיות מחייב מעשים, לא רק מילים ואז לשכב בוכים במיטה" משפחת אביטן פועלת יום יום להנציח את דור,
ולצד זאת מנהלת חיים נורמטיביים כמה שאפשר. בעלה של ויקי לקח את הרצח קשה מאוד ועדיין מתמודד עם ימים ולילות לא פשוטים. אבל גם הוא לא מוותר "להמשיך לחיות".

ויקי מנהלת את כל זה לצד ילד על הרצף שגם הוא מתגעגע לאח שאבד. במהלך הפרק היה קשה לשמור את הדמעות בפנים. לא רק מכובד האובדן, אלא מגודל הכוח שישב מולנו.
ויקי אביטן אינה אמא רגילה. היא אישה שמתוך השבר הכי עמוק שיש, בחרה להאיר.

החוויה הייתה עוצמתית, מרגשת ומלאת תקווה. יצאנו ממנה עם פרופורציה מחודשת לחיים.