הקהילה מספרת #4 – אור ברקו
אור משתף שבשלבים הראשונים לאחר ה־7 באוקטובר התקשה להיות חלק מהעמותה, בעיקר מתוך חשש מהימצאות במקומות הומי אדם. למרות זאת, העמותה המשיכה לפנות אליו, לדרוש בשלומו ולהיות נוכחת עבורו מתוך דאגה אמיתית ומתמשכת.
נקודת המפנה הגיעה עם הצטרפותו לתוכנית המנטורינג להעצמה אישית של העמותה. בתוך התהליך הזה, אור מספר, נוצר עבורו מקום שאפשר לו לעצור, לנשום, ולהיות נוכח ברגעים הפשוטים של החיים.
בשיחה הוא מתאר כיצד דרך התוכנית למד לעבור מחיפוש אחר משמעות גדולה אל חיבור לשגרה, לנשימה, ולהליכה היומיומית, מתוך תחושת ביטחון והרגשת כי הוא חלק מכלול גדול יותר. הוא מדבר על הכוח שבשיח, במפגש עם אנשים שחוו חוויות דומות, ועל תחושת שייכות שנבנית בתוך קהילה שפועלת ברגישות, בעקביות ובאהבה.
אור מדגיש כי החוסן שנוצר עבורו הגיע מתוך היוזמות של העמותה ומתוך האנשים שמרכיבים אותה, מעטפת קהילתית דואגת שמאפשרת לבחור לצעוד יחד, כל אחד בקצב שלו.
הקהילה היא עוגן.