אלקנה בוחבוט וריף פרץ – ראיון אצל אברי ושריקי

בראיון ששודר אמש בתוכנית ״אברי ושריקי״ בערוץ 12, שיתף אלקנה בוחבוט, אהוב ליבנו, ממפיקי פסטיבל הנובה והמאשרום וחלק בלתי נפרד מקהילת שבט הנובה, את סיפורו האישי ואת תפיסת עולמו לגבי השלב שבו נמצאת החברה הישראלית כעת, לאחר שכלל החטופים החיים והמתים שבו לחיק משפחותיהם.

במשך 738 ימים עם ישראל כולו וקהילת הנובה בפרט התפללו וחיכו לשובו. אלקנה הוא גיבור ישראל, שבשבעה באוקטובר בחר להישאר בשטח הפסטיבל, לקח אחריות ופעל במסירות להצלת כמה שיותר מבלים. תוך סיכון חייו ובבחירה לשים את עצמו בצד, פעל למען אחרים ומתוך תחושת שליחות הציל חיים של מבלים רבים. הבחירה הזו, שנעשתה ברגעי כאוס וסכנה קיצוניים, מלווה את הקהילה עד היום.
אלקנה הדגיש כי חזרת כלל החטופים מסמלת סגירת מעגל ופתיחת דרך לשיקום לאומי. לדבריו, חילוקי דעות הם חלק בלתי נפרד מחברה דמוקרטית, אך אסור לאבד את הכבוד ההדדי ואת ההבנה שכולנו אחים. מתוך חוויית השבי הוא הסביר כיצד פילוג פנימי נתפס כחולשה שעלולה להיות מנוצלת בידי האויב, בעוד שאחדות היא מקור הכוח האמיתי של עם ישראל. בהמשך הביע תודה עמוקה ללוחמי צה״ל ולכוחות הביטחון והבהיר כי בזכותם הוא חי ויושב היום באולפן. הוא הזכיר את המחיר הכבד ששילמה המדינה ואת גבורת הלוחמים והחללים, ובפרט את רן גואילי ז״ל, שיצא להגן על יישובי העוטף ומסר את נפשו למען הגנת המדינה.

אלקנה שיתף כי הידיעה שאיש לא נותר מאחור מאפשרת סוף סוף לנשום ולהתחיל בתהליך שיקום אמיתי, לאומי ואישי. הוא תיאר את תהליך השיקום שלו כצעידה יומיומית, צעד אחר צעד, מתוך הודיה עמוקה על החיים, על המשפחה ועל הזכות להיות יחד מחדש. במהלך הראיון התייחס גם לעצירת השעון בכיכר החטופים, כסמל למעבר מתקופת ההמתנה לפרק חדש.

בהמשך הצטרף לשיחה ריף פרץ, יו״ר עמותת קהילת שבט הנובה, והציג את פעילות העמותה בשלושה צירים מרכזיים, שיקום, הסברה והנצחה. ריף תיאר קהילה רחבה של אלפי שורדים, משפחות שכולות ופדויי שבי, והדגיש את המורכבות של התקופה הנוכחית, שמחה גדולה לצד הצפה רגשית וכאב. הוא ציין כי לצד תהליכי צמיחה והעצמה ישנם רבים המתמודדים עם קשיים עמוקים, ולכן נדרשים מענים מגוונים, ליווי מתמשך ושיתוף פעולה עמוק עם משרדי הממשלה הרלוונטיים השונים.

הראיון כולו ביטא קול אמיץ, מחובר וקהילתי, קול שבוחר באחדות, באחריות ובחיים, וממשיך לצעוד קדימה יחד, מתוך כאב ומתוך תקווה.